"נפגשים ביזרעאל": כשהקיבוץ השיתופי פוגש מרכז סמינרים

רבות דובר כבר בזיקתם הבסיסית של התנועה הקיבוצית והקיבוצים לתנועות הנוער. המכנה המשותף ברור: יסודות השיוויון ויצר הקהילתיות, אשר בראו, הלכה למעשה, ברית-עולם בין שני הצדדים.

פרקטיקה ואידיאולוגיה לחוד, מרכזי הסמינרים השונים החלו לצוץ להם בשנות ה-2000 דווקא עם דעיכתם (והפרטתם) של רבים מהקיבוצים. כעת, התפנו להם מבנים ותשתיות שהתייתמו משימוש. על "חורבות" אלה צמחה ושגשגה יזמות האירוח הנ"ל. אלה הציעו, ועודם מציעים, אירוח הניצב בנפרד מן הסביבה ומחיי-הקהילה המקומיים (אם אכן נותרו כאלה...).

קיבוץ יזרעאל, לעומת זאת, הוא בבחינת היוצא מן הכלל: המדובר בקיבוץ שיתופי המעמיד לבאים בשעריו שירותים קיימים (בניגוד לכאלה שנחנכו במיוחד), ביניהם הסעדה בחדר-האוכל, כתף אל כתף עם חברי הקיבוץ, ושימוש במרחבי פעילות - פנימיים וחיצוניים - כולם שוקקי-חיים גם במהלך השגרה.      

היתרון הכלכלי מובנה וברור: עלויות התפעול זולות יותר, ומתוך כך - זולים יותר גם התעריפים ללקוח!

מתקשים להאמין? זרקו מבט...

מחירון קבוצות

• חדר ללילה לאדם (עד חמש מיטות בחדר) – 28/33/40 ש"ח לאדם (ללא מצעים ומגבות / ללא מגבות / עם מצעים ומגבות – בהתאמה)
• ארוחת בוקר/צהריים/ערב בחדר האוכל המקומי - 25/35/25 ש"ח בהתאמה
• ארוחת ערב ביום שישי - 35 ₪
• מרחב פעילות ממוזג ומאובזר (לפחות אחד מהם מרוצף פרקט) - 95 ש"ח  

     

       

מרכז סמינרים... סמינר מרוכז... מתרכזים בסמינרים... "נפגשים ביזרעאל" - נעים להכיר!

האם החיים בארץ אכן קשים מנשוא?

שאלת השאלות...

נשים בצד את העניין הביטחוני הבוער, ונתמקד לרגע ברמה הפיננסית. יוקר המחיה... חוסר הוודאות הכלכלית... יום העבודה המתארך לעומת הפנאי ההולך ומתקצר... דבר אחד בטוח: רובנו מבלים זמן ניכר במרדף אחר הכסף - מי בניסיון "לצוף כדי לא לשקוע", ומי בבחינת "יש לו ורוצה עוד".

לצידם, שוכנים מתי-המעט, יוצאי הדופן. אלה שישימו בראש מעייניהם ולנגד עיניהם את העשייה החברתית והמעש הקהילתי, לרוב כתחליף אבסולוטי להון הגשמי, היום-יומי. בראש המחנה עומדות להן תנועות הנוער והבוגרים. חדורי אמונה, ויש שיאמרו סגפנות, בוחרים אלה - במודלים שונים, אומנם, אך תחת מעטפת אידיאולוגית דומה, במידה רבה - בשגרה שכולה נוגעת, משפיעה ומושפעת ממעגלים, קרובים ורחוקים, של חברה וחינוך. לעתים, קשה להזדהות (ומותר גם להשתומם...), ועדיין - קשה שלא להעריך. אלטרואיסטים או "סתם" משוגעים לדבר - אלה הם מתחזקי ה"דבק", אותו דבק שמאגד את מעטפת כור-ההיתוך הנפלא והאסוני שמשרטט את חיינו בארץ הקודש.

כאן, ב"נפגשים ביזרעאל", מרכז הסמינרים של קיבוץ יזרעאל, אנחנו אוהבים את החבר'ה האלה... לא בכדי, כמובן... והלא הקיבוץ הוא חוד-החנית (הנשחקת, יש לומר) של הזרם השיתופי, נעדר הדיפרנציאל... ומה טבעי יותר מאותה ברית מנצחת של הקהילה השיתופית בצד משתפי הקהילתיות?

"נפגשים ביזרעאל", היכן שהנוף האנושי פוגש בדומם...

נשתמע!